הקבינט בגרמניה אישר הצעת חוק נגד אלימות דיגיטלית: דיפפייקים, חשבונות מזויפים ומעקב באמצעות GPS

הקבינט הפדרלי של גרמניה אישר ביום רביעי, 7 באוקטובר, הצעת חוק שנועדה לחזק את ההגנה מפני אלימות דיגיטלית, כך לדברי הממשלה הפדרלית. ההצעה מגיעה ממשרד המשפטים הפדרלי בראשות שטפני הוביג (SPD) ויש לה שני חלקים: תיקונים לחוק העונשין שסוגרים את מה שהממשלה מכנה פערים באחריות הפלילית, וחוק חדש להגנה מפני אלימות דיגיטלית שיקל על נפגעים לנקוט הליכים אזרחיים נגד הפרות זכויות ברשת. מדובר עדיין בטיוטה של הקבינט: לפי tagesschau, הבונדסטאג טרם הכריע בה. הוביג הציגה טיוטה לראשונה באפריל; לפי דיווח של netzpolitik.org, נוסח הקבינט הוחמר מאז בכמה מקומות.

במרכז החלק הפלילי עומדת עבירה חדשה העוסקת ביצירה ובהפצה ללא רשות של תמונות אינטימיות, כגון דיפפייקים בעלי אופי מיני או תמונות אינטימיות המופצות כדי לנקום במישהו. לדברי הממשלה, אין זה משנה אם הדבר נעשה בפומבי או בפרטיות, או אם החומר אמיתי או נוצר במחשב. גם צילום תמונות עירום מציצניות במקומות הפתוחים לציבור, כגון סאונות או חופי נודיסטים, יהפוך לעבירה; netzpolitik.org מציין כי החוק הנוכחי חל רק על צילום עירום סמוי במרחבים מוגנים במיוחד, דבר שמחריג סאונות ציבוריות, חדרי הלבשה וחופים. גם צילומים סמויים המכוונים לאיברים אינטימיים מכוסים בבגדים ייכללו כאשר הצילום בעל אופי מיני מובהק, למשל באמצעות זום, תוך התחשבות בהקשר, כגון מכשיר שהוסתר מתחת לשולחן.

לפי דיווח של netzpolitik.org, נוסח הקבינט הולך רחוק יותר מטיוטת אפריל. החזקה של סרטונים המתעדים אונס וגישה ביודעין אליהם יהפכו לעבירה פלילית שדינה עד שלוש שנות מאסר או קנס. הפעלת חשבונות מזויפים בשמו של אדם אחר, או הפצת דיפפייקים ותכנים דומים המתחזים למישהו, יהיו עבירה כאשר הם עלולים לפגוע קשות במוניטין של אותו אדם. ההצעה גם מגדירה ביתר בהירות בדין הפלילי את הסייבר-סטוקינג, כלומר מעקב חוזר ומתמשך ללא רשות אחר אדם, למשל מעקב אחר מיקומו באמצעות משדרי GPS.

בצד האזרחי, אנשים שהותקפו ברשת, למשל בעלבונות, יוכלו לקבל צו בית משפט המחייב פלטפורמות וספקי גישה לאינטרנט למסור פרטים כגון שם, תאריך לידה, כתובת וכתובת דוא״ל של האדם שמאחורי חשבון, כאשר אלה נחוצים לצורך תביעות פיצויים, כך לדברי הממשלה. לפי netzpolitik.org, הבקשה תוגש לבית המשפט האזורי, והזכות חלה כעת גם על שירותי מסרים כמו WhatsApp, Telegram ו-Signal כאשר הם מציעים צ׳אטים קבוצתיים. חדש בנוסח הקבינט הוא זכות להסרת פרסומים בלתי חוקיים בודדים בצו בית משפט, גם כאשר בעל החשבון אינו ידוע; זכות זו אינה קשורה עוד לאפשרות הנפרדת להשעיית חשבון. בתי המשפט עדיין יוכלו לחסום חשבונות לפרק זמן סביר לאחר הפרות חמורות, במיוחד התבטאויות פליליות, כאשר צפויות הפרות נוספות, אך לדברי הממשלה הרף נקבע גבוה כדי להגן על חופש הביטוי.

לפי דיווח של netzpolitik.org, הצעת החוק קשורה גם לחזרתה של שמירת הנתונים. לפי דברי ההסבר שציטט כלי התקשורת, ניתן יהיה לחייב פלטפורמות וספקי גישה לשמור נתונים שכבר מצויים בידיהם על חשודים בעבירות, כולל כתובות IP שנשמרו כאמצעי זהירות. הצעת חוק נפרדת של אותו משרד תחייב לשמור כתובות IP לתקופה צפויה של שלושה חודשים; חובת שמירת הנתונים מושעית בגרמניה מאז 2017. חבר הנהלה באיגוד תעשיית האינטרנט eco כינה שמירת כתובות IP למשך שלושה חודשים ללא עילה בלתי מידתית, ואילו הוביג אמרה ששמירת כתובות IP היא חלק מההגנה על אנשים מפני אלימות דיגיטלית.